שלום לך,
זה באמת מורכב להתמודד עם פחד של ילד צעיר, שמצד אחד כבר מתחיל לפחד, ומצד שני פחות "מושפע" מהסבר הגיוני שלנו על מה שגורם לו לפחד. ועם זאת, פחדים באמת מתחילים לעלות בגילאים כאלה, והרבה פעמים עולים בלילה.
הייתי מציעה לכם להתנהל בשני ערוצים במקביל:
1. צמצום הפחד - דרך מרכזית לכך היא לנסות וליידד אותה עם הגורמים שמעוררים בה פחד. למשל - לצייר גשם, לשיר שירים על גשם ולרקוד, לשמוע גשם דרך המחשב. לאחר מכן להביט בגשם מהחלון או ממש לצאת לגשם ולשחק עם מטריה ובשלוליות. המטרה של כל אלה היא ליצור יחס חיובי ונעים כלפי הגשם. כדי שגם כאשר היא תשמע אותו בלילה בחדרה, הוא כבר יהפוך פחות מאיים. אפשר ברגעים אלה גם לשיר לה שירים נעימים על גשם שתכיר דרככם, וכן לדבר על כמה טוב שיורד עכשיו גשם - משקה את הצמחים וכד'.
אותו הדבר לגבי חתולים - אפשר לצייר חתולים, לקנות בובה של חתול, לספר סיפור על חתול או לראות תכנית על חתול. אפשר גם לשחק ביום שהיא חתולה, או שאתם חתולים. המטרה של כל אלה היא להפוך את החתול לגירוי חיובי.
2. ההרדמות - אני מסכימה שטוב יהיה שהיא תדע שאתם יוצאים מהחדר בהמשך, ולא שתעלמו לה. הדרך לכך היא לעשות זאת באופן הדרגתי. היא זקוקה לנוכחותם כדי להירגע, ולכן חשוב שתהיו לידה. אם היא תישאר לבד היא לא תלמד להרגיע את הפחד, אלא תלמד שאתם לא יכולים לסייע לה להירגע. כך שאני מציעה שבתחילה תהיו לידה עד שתירדם. לאחר מכן "תתרגלו פרידה". למשל תאמרו לה שאתם יוצאים לדקה מהחדר ותחזרו אליה, וכך אכן תעשו. בהמשך תצאו ליותר זמן ותחזרו. כך היא תתרגל לרגעים שהיא בלעדכם בחדר. כמו כן אפשר בהדרגה להתרחק ממנה כאשר אתם נמצאים לידה. למשל בתחילה לשבת ממש לידה, לאחר מכן בכסא צמוד למיטה, ובהדרגה להרחיק אותו. לאט לאט הגדילו את טווח הזמנים שאתם יוצאים מהחדר, וזאת כאשר תרגישו שהיא כבר מסתדרת ורגועה כאשר אתם יוצאים.
במידה והקשיים יימשכו למרות ניסיונתכם לצמצם את הפחד ולסייע לה עם השינה, אני מציעה שתפנו לפסיכולוג ילדים להדרכת הורים מסודרת, שתתמקד בקשיים שאתם מעלים.
עינת
