שלום לך,
פחדים הם דבר רווח בגילאים הצעירים. עם זאת זה חשוב בהחלט לנסות ולהבין את הסיבה לפחד, וכן כיצד לסייע לבנך שפוחד.
ציינת שני פחדים שונים. האם זכורים לכם אירועים מסוימים שבעקבותיהם התחילו הפחדים הללו? לדוגמא אזעקה (תלוי איפה אתם גרים...) או רעש לא נעיםמבהקשר לבומים, או אירוע כלשהו שהרתיע את בנכם בהקשר לבובות?
לגבי הבובות, אתם בהחלט יכולים לנסות לסייע לו "להתיידד" עם הנושא. ילדים פוחדים פעמים רבות מבובות מאחר וזה מעורר תחושה של חוסר שליטה. לכן, קנייה של בובת יד, והאפשרות שהוא יתפעל אותה, יתנו לו תחושה של שליטה. אפשר גם לצפות איתו בסרטון על ההצגה (הרבה פעמים אפשר למצוא דרך גוגל פרסומות להצגות השונות), וכך להכין אותו לדמויות השונות שיהיו בהצגה. העובדה שהן כבר יהיו מוכרות לו, תתן לו שוב תחושה רבה יותר של שליטה.
לגבי הרעש, האם הוא חושש רק מרעשים של רמקול או בכלל מכל פעילות רועשת (כמו מסיבה בגן)? ישנם ילדים אשר רגישים יותר לרעשים. כלומר, זה לא פחד אלא סף גירוי גבוה יותר. כדי להקל עליו אפשר שיגיע עם אוזניות או צמר גפן באוזניים, או כל דבר אחר שיפחית את עוצמת הרעש. במידה ואתם חשים שבכל מקום הומה הרעש לא נעים לו (ולא רק במקומות עם רמקול חזק מאד), כדאי לבדוק את הנושא של רגישות שמיעתית. לעומת זאת אם הוא מגיב רק לרעש מאד מסוים, אז בהחלט יתכן שזה פחד ולא רגישות רחבה יותר. גם אז הייתי מציעה לסייע לו בהפחתת עוצמת הרעש.
לגבי השינה, זה חשוב מאד שאתם מספקים לו את הביטחון שהוא זקוק לו. עם זאת, חשוב בהדרגה לסייע לו לחוש ביטחון גם כשהוא לבד במיטתו. הייתי לכן מציעה לכם ראשית כל לא לאפשר לו להירדם במיטה שלכם כאשר הוא מתעורר בלילה. אלא לחזור איתו לחדרו ולהרדים אותו שוב במיטתו. זה יקשה עליכם בלילות הראשונים, אבל זה יסייע להעביר את המסר לבנכם שהחדר שלו הוא מקום בטוח בעיניכם, ושהוא בהחלט יכול להירדם שם. בתחילה הישארו לידו כפי שאתם עושים בהרדמה. אך לאחר מספר הרדמות כאלה, היית מציעה לכם (עוד בהרדמה הראשונה כשהולך לישון), להתחיל ולצמצם את הנוכחות שלכם. כלומר, נסו שלא להישאר לידו עד שנרדם, אחרת הוא לא יתאמן בלהירדם לבד, והתוצאה של כך היא שכאשר הוא מתעורר לבד בלילה הוא לא יודע כיצד להרגיע את עצמו ולהירדם מחדש. לכן לאחר מספר דקות שאתם לידו התרחקו מעט ממיטתו ועדיין הישארו בחדר. בהמשך צאו מהחדר לאחר מספר דקות וחזרו מדי כמה דקות כדי להפגין נוכחות. ולאחר מכן פשוט תצאו וחזרו רק אם הוא קורא לכם.
כתבת דבר משמעותי מאד בסוף לגבי הבן הקטן – פעמים רבות האחים הבוגרים מצליחים לקבל את האח הצעיר בתקופה הראשונה, אך מתקשים לעשות זאת כאשר האח הצעיר לפתע הולך, לוקח חפצים ומקבל נוכחות אחרת בבית. יתכן והדבר גם מעורר חלק מהדברים שתיארת קודם, לדוגמא הרצון להיכנס למיטתכם כאשר מתעורר בלילה ולהיות קרוב אליכם. חשוב אפוא שתסייעו לו להרגיש שהמקום שלו לא נתפס, לדוגמא על ידי זמן איכות נפרד איתו. וכן על ידי כך שתחזקו ותדגישו את הדברים שהוא מצליח ויודע לעשות, אשר האח הקטן עדיין אינו מסוגל לעשות. המטרה בכך היא לסייע לו להרגיש שהוא אינו מאבד את מקומו בהיותו הגדול (לטובת האח הצעיר) אלא להיפך.
עינת
