שלום עדי,
אני מתנצלת קודם כל על העיכוב בתשובה. פחדים בקרב ילדים הם דבר רווח, אולם מתוך התיאור שלך בהחלט נראה שישנם פחדים שונים אשר מקשים על בתך בסיטואציות רבות. נראה מתוך הדברים שהמכנה המשותף של הפחדים השונים הוא הפחד ממה שנחווה כאחר וכבלתי מוכר, וכן מהבלתי ידוע ובלתי צפוי.
ההיצמדות למוכר היא דבר אשר חשוב בגיל הצעיר. זה מעניק תחושה של ביטחון ושל שליטה. שכן, ילדים קטנים הם חסרי אונים בתחילת דרכם, ולאט לאט מפתחים יכולות התמודדות טובות יותר. יכולות אלה נשענות על ההבנה ההולכת וגוברת וכן על המיומנויות השונות ההולכות ומתפתחות. כל חריגה מהמוכר מעוררת מתח מסוים, ורק כאשר ישנה תחושה של ביטחון גדולה יותר, ניתן לאט לאט להגמיש את הגבולות ולקבל גם את הפחות מוכר.
כמו בכל פחד, העיקרון המנחה בהתמודדות הוא חשיפה הדרגתית. כלומר לאט לאט ובהדרגה לחשוף אותה לגירויים השונים אשר מעוררים פחד. למשל בהתמודדות עם הפחד מטלוויזיה ניתן להראות לה בתחילה תכניות עם דמויות שהיא מכירה ועשויה לאהוב, אשר יעוררו בה תחושה חיובית. ולאחר מכן להראות כמה דקות מתכנית ילדים אחרת שלא היתה מוכרת לה, ורק אז תכנית שאיננה תכנית ילדים. כך גם לגבי אביזרים שונים אשר משנים את הפנים. פורים הוא הזדמנות מצוינת לקנות ולהתנסות בדברים שכאלה. בתחילה דברים שרק מעט משנים את הפנים, כמו משקפים שונים, ולאחר מכן לדוגמא כובע מצחיק, ורק לבסוף פאה. כך בכל פעם יש רק מעט מתח אשר ניתן לשאת אותו, ולא משהו שמעורר חרדה גבוהה מדי.
במקביל כדאי להעצים ולחזק את הרגעים בהם בתף כן מתמודדת עם דברים שונים (גם לא כאלה הקשורים להתמודדות עם פחד), כדי לחזק את תחושת הביטחון שלה ביכולותיה השונות וביכולת ההתמודדות שלה.
לגבי טיפול, יש מקום לפנות לטיפול אם אתם מרגישים שהפחדים האלה מקשים עליה בהתנהלות היום יומית שלה. בגילאים אלה באמת לרוב לא מטפלים בילד בנפרד, אולם בהחלט ישנן דרכים בהן אתם יכולים להיעזר. אפשרות אחת הינה הדרכת הורים, כלומר פגישות אתכם ללא מפגש עם בתכם. פעמים רבות פגישות אלה מספיקות כדי להבין יותר לעומק את הקשיים וכדי לסייע לכם לעזור לה. בסופו של דבר אתם הדמויות המרכזיות שמלוות אותה. דרך נוספת הינה טיפול דיאדי, כלומר טיפול המשותף להורה ולילד (הפגישות מתקיימות תמיד יחד). עם זאת אינני יודעת לומר אם זה בסל השירותים של קופת החולים.
עינת
