שלום, אורח
אימייל : סיסמה: זכור אותי

נושא: השמנת יתר אצל ביתי

השמנת יתר אצל ביתי לפני 9 שנים 1 חודש #1

שלום,
אני אמא לילדה בת 12.6 , הילדה שמנה לגילה ולא מזמן גילו אצלה כולסטרול,
הינו בטיפול אצל דיאטנית שלא צלח, נראה כי את הילדה זה לא ממש מעניין, יש לציין שבבית אנחנו אוכלים בריא ועוסקים בספורט חוץ ממנה, ניסנו להכניס אותה איתנו אבל היא לא ממש מתעננינת בזה וטענת שזה בזבוז זמן, היא מעלה במשק בקביעות ואני חרדה לה גם למצב בריאותה וגם מבחינת החברה, למרות שהיא ילדה מאוד חברותית לפעמים היא מספרת לי שהיא מקנאה בחברות שלה אבל לא מוכנה לעשות כלום בשביל לרדת / לשמור.
יש להתחבר כדי להגיב.

השמנת יתר אצל ביתי לפני 9 שנים 1 חודש #2

שלום לך,

את מתארת סוגיה שהיא בהחלט מורכבת. את דואגת לבתך – גם למצבה הבריאותי וגם למצבה החברתי, אולם היא אינה שותפה לדאגה שלך, ולכן לא מגלה מוטיבציה לעשות ולשנות, כפי שהיית מצפה שהיא תעשה.

זוהי גם סוגיה רגישה מאד, מאחר ולדרישה ממנה יש משמעות לא פשוטה. ישנם דברים אשר ברור לנו שחשוב "ושמותר לנו" לדרוש מילדנו, אפילו בתקיפות יחסית, כגון הכנת שיעורי בית או כניסה למקלחת. האכילה לעומת זאת היא אחרת. התעקשות על מה שהיא אוכלת יש בה חדירה למרחב פרטי שלה. כמו כן ביקורתיות כלפי האכילה או כלפי המראה, יכולה מאד לפגוע בדימוי העצמי שלה ובתחושת הערך שלה. ומעבר לכך, ביקורת והתייחסות שלילית לאכילה שלה או למשקל שלה, עשויים להוביל להפרעת אכילה.

לפיכך במידה והיה מדובר בנושא חברתי בלבד, הייתי מציעה לצמצם את ההתייחסות, אלא אם כן היית רואה שזה באמת מוביל לפגיעה חברתית בה ומסב לה מצוקה רגשית, אך לא בטוח שזה כך כיום. עם זאת, העלית גם את הנושא הבריאותי. אני מבינה מדבריך שהבדיקות הרפואיות מעלות ממצאים בעייתיים כמו כולסטרול גבוה. הייתי מציעה אפוא להתייעץ עם הרופא. במידה והוא סבור שהיא בטווח משקל בעייתי או בהרגלי אכילה בעייתיים אשר מסבים לה נזק בריאותי, נשמע שיש מקום להתייחס, אך כאמור עם רגישות רבה.

ישנו הבדל גדול אם מתייחסים לאכילת היתר מתוך נקודת מבט המדגישה את המראה, או מתוך נקודת מבט המדגישה את הבריאות. במילים אחרות, במידה והרופא יציין שחשוב לעשות שינוי, אני מציעה להשתמש אך ורק בשפה של בריאות. אפשר למשל להתייחס לערכים של בדיקת הכולסטרול ולהסביר לה את הקשר בין אכילה לא בריאה לבין כולסטרול.

אין ספק שחשוב שתהיה לה מוטיבציה פנימית כלשהי, אחרת זה לא יצליח. יתכן שדווקא לפן הבריאותי היא תצליח להתחבר. חשוב גם לזכור שעריכת דיאטה היא דבר קשה בגילאים צעירים יחסית. לכן הייתי מציעה לשים דגש לא רק על צמצום אכילה לא בריאה, אלא גם על פעילות ספורטיבית ואכילת דברים בריאים. טוב היה אם כן היה אפשר לשלב דיאטנית, מאחר וכך הוויכוחים סביב האוכל לא יהיו ביניכם לבינה וישפיעו על טיב הקשר, אלא יהיו עם אדם חיצוני למשפחה. אפשר גם לבדוק האם יהיה לה קל יותר להיות בקבוצה עם ילדים אחרים ולא לבדה, דבר שייתן מסגרת לתהליך, וכן יאפשר לה להרגיש שהיא לא לבד בכך. ובכל מקרה חשוב כאמור לזכור שלא להיקלע לוויכוחים ולמאבקי כוח בנושא זה, כדי שלא לפגוע בדימוי העצמי ובתחושת השליטה שלה, דבר שעשוי להוביל להתפתחות הפרעת אכילה.

עינת
יש להתחבר כדי להגיב.
Time to create page: 0.084 seconds
Powered by פורום Kunena
עינת רדאי

הי! אני עינת רדאי ואני פסיכולוגית קלינית...

ברוכים הבאים לפורום שלי!

אני מזמינה אתכם להתייעץ ולשאול אותי שאלות בנושאים שמעסיקים ומטרידים אתכם.