שלום לך,
תלישת שיער הינה התנהגות שמוכרת אצל ילדים ואף פעוטות (מכונה גם טריכוטילומניה ממידת חומרה מסוימת). זוהי בעצם התנהגות עם מרכיבים אובססיביים, כלומר כאשר עולה בה הדחף לתלוש את השיער, קשה לה להתנגד לדחף הזה ולעצור אותו. זה מורכב עוד יותר אצל ילדה כה צעירה, אשר לא באמת יכולה להבין לעומק את המשמעות של כך, ולכן היכולת שלה להיות שותפה להתמודדות הינה נמוכה.
אתם מתארים שזה קורה לפני ואחר השינה, ונראה לכן שיש בכך מרכיב של הירגעות. כלומר שיתכן שהדפוס הזה של תלישת השיער הינו דרך שלה להרגיע את עצמה. לכן הנוכחות שלכם בזמן ההרדמה היא באמת חשובה – אתם עוזרים לה לחוש רגועה דרך הנוכחות שלכם – השירים, הסיפורים והליטופים. אבל אני מבינה שעיין זה לא מונע לחלוטין את תלישת השיער.
כאשר הילדים מעט גדולים יותר, (בעוד כשנה) אפשר להתחיל ולגייס אותם כשותפים, ואז אפשר להיעזר בדרכים שונות כדי להתמודד, כמו חיזוקים חיוביים. כמו כן הילדים כבר יכולים להבין אמצעים נוספים שנועדו לעזור להם, כמו למשל חבישת כובע בזמן השינה, אשר תצמצם את ההרגל האוטומטי לתלוש שיער.
אינני עובדת עם ילדים כה צעירים, ולכן אינני יכולה להציע לכם דרכים רבות להתמודדות בגילה. מה גם, שיתכן שהיא תולשת שערות אולי אפילו תוך כדי שינה. שכן, מאחר ואתם מציינים שאתם מוצאים שיער אחרי שהיא כבר נרדמת, יתכן שהדבר נעשה בלי מודעות שלה בכלל. זה הופך את המצב למורכב יותר, שכן עם ילדים גדולים יותר אנו מחפשים דרכים להסב את תשומת ליבם להרגל זה, אשר הופך להיות לעיתים אוטומטי ובלי תשומת לב. כלומר, אנו מנסים לחפש דרך אשר תעזור להם להיות מודעים לכך שכרגע הם תולשים שיער, ואז יש סיכוי יותר טוב שהם יצליחו לעצור את ההרגל הזה. אבל ברוח זו, אולי אתם יכולים לנסות ולעשות את הדבר הבא – להישאר עמה מעט זמן לאחר שהיא נרדמת, ולחבוש לה כובע. יכול להיות שזה כן ימנע את תלישת השיער שנעשית לאחר שהיא נרדמת, וכן את תלישת השיער בבוקר ברגע שמתעוררת. כמובן במידה והיא תשאל, תסבירו לה מה המטרה של הכובע, ואפשר לדוגמא לומר שאתם (או הרופא...) החלטתם שזה מאד חשוב שהיא תשים את הכובע כדי לעזור לה לא לתלוש שיערות.
בכלל, למרות גילה הצעיר חשוב שתמשיכו לנסות להסביר לה את הדברים – לדוגמא להסביר שזה לא טוב לשערות, להראות לה את השיער שנהיה דליל יותר וכד'. אם כי מנגד אתם מתארים שזה קורה בעיקר סביב השינה ולא בשעות היום, כך שיתכן כאמור שאלה הן שעות שבהן המודעות שלה לכך היא קטנה יותר.
דבר חשוב נוסף הוא להבין את הסימפטום ואת הצורך בו. האם למשל היא תולשת שיער גם בשעות היום במצבים מסוימים או רק סביב השינה? אני מציעה לכם לפנות להדרכת הורים – אצל פסיכולוג התפתחותי שעובד עם ילדים בגילאים כה צעירים, או עם פסיכולוג קליני שעובד עם ילדים צעירים. בפגישות אלה תוכלו לספר יותר לעומק עליה ועל המשפחה. דרך ההיכרות הרחבה יותר ניתן יהיה להבין יותר לעומק את משמעות הסימפטום של תלישת השיער, ומתוך כך גם את הדרכים לסייע לכם ולה.
עינת
