שלום, אורח
אימייל : סיסמה: זכור אותי

נושא: התקף חרדה אצל בן 10

התקף חרדה אצל בן 10 לפני 10 שנים 5 חודשים #1

היי עינת, יש לי שלושה בנים. הבכור שלי בן 10. יש לו התקפי חרדה שצצים בעיקר כאשר אנחנו ההורים לא בסביבה. היום זה היה במהלך פעולה בצופים בה היה צריך להסתובב בחושך ולמכור נרות חנוכה, לפני מס׳ ימים זה היה ביום הולדת בבוקר בה שמתי אותו ולא יכולתי להיות נוכחת. האם הדרכת הורים תעזור לטיפול בבעיה או שיש צורך גם בטיפול עבורו. אציין שהוא ילד מאוד פיקח ומודה לכל מצב. תודה מראש
יש להתחבר כדי להגיב.

התקף חרדה אצל בן 10 לפני 10 שנים 5 חודשים #2

שלום לך,

ממה שאת מתארת נראה שישנם מצבים בהם הפרידה מכם ההורים קשה לו. אני מבינה שזה לא קורה כל הזמן, שכן לא כתבת שזה קורה סביב ההליכה לבית הספר. כך שיתכן שבמצבים חדשים או שונים, כאלה שחורגים מהשגרה המוכרת, הוא חש חרדה מסוימת ולכן מבקש שוב את קרבתכם ונוכחותכם.

לגבי שאלתך, האם לפנות להדרכת הורים או לטיפול עבורו - אני מעריכה שיהיה מקום בטיפול עבורו, אבל הייתי מציעה להתחיל בשלבים. מרבית הטיפולים בילדים מתחילים קודם כל במספר פגישות עם ההורים. בפגישות אלה נעשה בירור מעמיק יותר לגבי הקושי הקיים.

לדוגמא – האם החרדה הזו החלה רק לאחרונה או שתמיד היתה קיימת? באיזה מצבים היא עולה? האם היא גורמת לו להימנע מדברים שעשה בעבר? כמו כן, במידה והחרדה החלה רק לאחרונה, פגישות אלה מאפשרות לנסות ולהבין מה השתנה בעולמו ואשר מעורר בו כעת חרדה. לעיתים זה יכול להיות שינוי שקשור למשפחה (הולדת אח, מילואים של האב, נסיעה של אחד ההורים, שינוי מקום מגורים), או שינוי שקשור לבית הספר או למצבו החברתי.

בפגישות אלה גם מתבוננים יחד הן במצבו הרגשי בשנים המוקדמות יותר, והן בתפקודו כעת בתחומים שונים של חייו – חברתי, לימודי ומשפחתי, כדי לנסות ולזהות את מקור החרדה.

לעיתים די בפגישות אלה כדי להבין את גורם החרדה, וניתן להדריך את ההורים כיצד לסייע לו להתמודד עם מצבים אלה. לדוגמא, אם אפשר לזהות מראש מצבים אשר עשויים לעורר בו חרדה, כדאי לשוחח עמו על כך מראש – על איך שעשוי להרגיש, ומה בכל זאת עשוי להיות לו נעים או מוכר במקום אליו הולך.

אפשר גם להחליט לדוגמא שלא יימנע ממצבים שמעוררים בו חרדה וילך בכל זאת, ולסכם שבתקופה הקרובה, אם תתעורר בו חרדה, הוא יתקשר אל אחד מכם. לעיתים די בכך כדי לתת ביטחון והרגשה שהוא לא לבד. בהמשך כבר אפשר לשנות את ההסכם בהתאם למידת הביטחון שלו. שכן המטרה הראשונית היא לעודד אותו לקחת חלק בפעילויות אשר מעוררות בו חרדה.

אפשר גם לתת לו כלים להתמודד עם החרדה עצמה – לנשום נשימות עמוקות, לפנות למורה ולומר שחש לא בנוח (אם זו פעילות כיתתית) כדי שהמורה תוכל להרגיע אותו, או לפנות להורים של חבר (אם זו מסיבת יום הולדת לדוגמא) לשם אותה המטרה. כלומר לזהות גורמים אחרים, שאינם אתם, אשר יכולים גם הם לסייע לו. בהמשך יוכל בהדרגה להרגיע את עצמו.

לסיכום, אני ממליצה לכם לפנות להדרכת הורים לשם הבנה מעמיקה יותר של הדברים והערכה ראשונית. ומתוך גם תחשבו יחד עם הפסיכולוג או הפסיכולוגית לגבי ההמשך – האם ניתן להסתפק בהדרכת הורים או שיש מקום שגם בנך יגיע לטיפול.

עינת
יש להתחבר כדי להגיב.
Time to create page: 0.080 seconds
Powered by פורום Kunena
עינת רדאי

הי! אני עינת רדאי ואני פסיכולוגית קלינית...

ברוכים הבאים לפורום שלי!

אני מזמינה אתכם להתייעץ ולשאול אותי שאלות בנושאים שמעסיקים ומטרידים אתכם.