שלום לך,
נשמע שאתה מאד מתוסכל מהמראה שלך ומהמשקל שלך, ועסוק בזה הרבה. כתבת בסוף שאתה חושב שהכל בסדר, אבל נראה שאתה גם מבין מהתגובות של הסביבה שיש אחרים שחושבים אחרת ממך. ומתוך כך אני יכולה להבין את השאלה ששאלת בסוף - האם יש לך בעיה כלשהי, או לא.
לא ניתן לאבחן מרחוק, צריך להכיר אותך יותר לעומק כדי להבין במדויק עם מה אתה מתמודד וכדי לתת אבחנה. עם זאת, אני כן אתייחס למה שכן עלה מתוך הדברים שלך.
הפרעת אכילה היא מצב שבו יש דפוס חריג של אכילה, ושל יחס לאכילה. היא מתאפיינת בכמה דברים:
בשינוי התנהגותי – למשל אכילה מצומצמת ביחס לאחרים, ושינוי במשקל. בתוך כך גם BMI נמוך.
שינוי חשיבתי – למשל להביט במראה ולחשוב שאתה שמן, בעוד שכולם סביבך חושבים שאתה רזה. כלומר פער בין איך שאתה רואה את עצמך לבין איך שאחרים. ובנוסף גם עיסוק רק במחשבה לגבי מראה הגוף, המשקל והאכילה.
שינוי רגשי – פחד מלעלות במשקל.
הדברים שתיארת עונים על הדברים האלה – BMI נמוך, עיסוק רב במראה הגוף, ופער בין איך שאתה רואה וחווה את עצמך לבין איך שאחרים. כך שבהחלט יתכן שישנה הפרעת אכילה.
אני מציעה שתשתף את הוריך בתחושותיך, כדי שהם יוכלו לסייע לך להתמודד עם תחושות אלה. חשוב לדוגמא לפנות לרופא המשפחה, כדי שהוא יוכל להתייחס למצב התזונתי. זה חשוב מאד בגיל ההתבגרות, תקופה שבה הגוף גדל ומתפתח. בנוסף, במידה ואתה רואה שתחושות אלה נמשכות לאורך זמן, ושאתה עדיין מתוסכל ממראה הגוף או יורד במשקל, חשוב גם לפנות לטיפול רגשי, שיוכל לעזור לך להתמודד עם התסכול והחששות שקשורים לנושא זה.
במידה וקשה לך לפנות להוריך, אני מציעה שתפנה ליועצת בית הספר או המחנכת, או כל דמות אחרת שאתה סומך עליה ומרגיש בנוח לפנות אליה.
עינת
