שלום לך,
תרגולים כאלה עם אזעקות באמת מעוררים הרבה פעמים פחדים אצל ילדים. אפילו שיודעים שמדובר בתרגיל, עדיין זו חוויה לא נעימה לשמוע את האזעקה, ולאחר מכן לרוץ החוצה או למרחב מוגן. באופן דומה ישנם ילדים שמתקשים עם הצפירות בימי הזיכרון.
כתבת שאת כבר יודעת מפעמים קודמות שבנך מבוהל בימים הראשונים, ולאחר כשבועיים זה כבר מתחיל להשתפר ובטחונו חוזר אליו בהדרגה. גם כאן זוהי בהחלט תגובה טבעית אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. האירוע המפחיד נשאר מאיים בתקופה הראשונה, אך לאחר מכן פוחת בהדרגה עד שנעלם. אם נסתכל על ההיבט החיובי שבזה, לבנך יש את היכולת להתמודד בהדרגה עם מה שחווה, ולחזור לתפקוד רגיל.
תרגול רעידת האדמה היה לפני כארבעה ימים, כך שהוא עדיין מאד טרי. הייתי מציעה בתקופה זו פשוט לתת לו את התמיכה שהוא צריך. להיות איתו כאשר מרגיש מפוחד, ללכת איתו לשירותים, ולהרגיע אותו בלילה. אין תרופת פלא שתקצר זאת. כמו כן, מאחר והצליח להתמודד בעבר נראה שאין סיבה שלא יצליח להתמודד גם הפעם. אני יודעת שזה לא פשוט לראות אותו מפוחד, אך מה שהוא צריך זה פשוט את התמיכה שלכם. דרך הנוכחות המרגיעה שלכם תשוב בהדרגה תחושת הביטחון שלו.
חשוב לתת לו בתקופה זו את ההרגשה שאתם מבינים את החשש שלו, כלומר שהרבה ילדים מפוחדים מהאזעקה. ולצד זה להזכיר שזה היה תרגיל, ושהכל בסדר. עם זאת אני מציעה דווקא לא להרבות במילים בעניין, כדי שלא לבסס יותר את העיסוק באזעקה ובתרגול. אלא פשוט להיות איתו כשצריך, ולהמשיך לאחר מכן בשגרה כרגיל.
לגבי ההמשך, חשוב כמובן להכין אותו לפני תרגולים שונים. להסביר שתהיה אזעקה, שזה רק יהיה תרגיל וכד'. אפשר גם לבקש מהמורה שתהיה תמיד בקרבתו כדי שעוצמת הפחד שלו בעת התרגול תהיה נמוכה יותר.
במידה ולא יהיה שינוי בעוצמת הפחד והחששות לאחר כשלושה – ארבעה שבועות, או במידה ותהיה החרפה, הייתי מציעה לפנות להתייעצות מעמיקה יותר עם פסיכולוג או פסיכולוגית ילדים.
עינת
