שלום לך,
אני מתנצלת שאני עונה באיחור. איכשהו ההודעה שלכם התפספסה לי.
מדברייך עולה שבנך מצד אחד חש חרדה רבה מכך שאתם לא אוהבים אותו ואף רוצים לפגוע בו, ומצד שני יודע כי אין זו המציאות וכי מדובר בחרדה.
נראה כי זהו מצב של מחשבות אובססיביות. אלה הן מחשבות אשר "נכנסות לראש" ולא יוצאות, וגורמות למצוקה רבה. האדם הסובל ממחשבות אובססיביות יודע עם הזמן לזהות שהן לא "מחשבות שלו", אלא מן מחשבות זרות שנמצאות בתוכו, אך עדיין קשה לו להתעלם מכך.
הייתי מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי, אשר יסייע לו להתמודד עם מחשבות אלה, ששייכות למשפחת הפרעות החרדה. הטיפול יכול להיות טיפול קוגניטיבי התנהגותי שממוקד במחשבות אובססיביות. לחילופין זהו יכול להיות טיפול בגישה אחרת, במידה והמטפל סבור שחשוב להבין ולעבד את הגורמים שנמצאים מתחת למחשבות אלה, כלומר שחשוב להתייחס למצב הרגשי שהוביל להיווצרות מחשבות אלה.
במידה והחרדה היא גבוהה ניתן גם להיעזר בטיפול תרופתי (לשם כך יש לפנות לפסיכיאטר ילדים).
עינת