שלום לך,
מעברים עשויים להיות דבר לא פשוט. הם דורשים היכרות עם מקום חדש ותהליך של הסתגלות. הרבה פעמים כאשר אנחנו עוד לא מכירים את המקום אליו אנחנו מגיעים, אנחנו מתמלאים בחששות שונים. כל אחד יחשוש מדבר אחר, בהתאם למה שמטריד אותו יותר.
בהקשר זה הדברים השונים שעשית עם בנך הם בהחלט חשובים. הסיור המקדים בבית הספר, ההיכרות עם הצוות וכמובן גם העובדה ששיתפת את המחנכת והמנהלת בחששותיו.
הייתי מציעה לבקש מהמחנכת להרגיע אותו ולחזק אותו בתקופה זו. זה יכול להיות לדוגמא על ידי כך שהיא מחזקת יכולות שונות שלו בכיתה (כאשר עונה על שאלה, כאשר עוזר לילד במשהו), על מנת שבטחונו העצמי יעלה. כמו כן נראה שככל שהוא יחוש שהמורים כן מעריכים אותו ורואים אותו באופן חיובי, כך הדבר ירגיע אותו. חשוב גם שהיא תהיה ערה לרגעים שבהם הוא אולי לחוץ. כמו מבחן שיהיה בהמשך השנה, או כל דבר אחר.
בנוסף, הייתי מציעה לנסות ולעזור לו גם בהתאקלמות החברתית. להציע לו להיפגש עם חברים אחר הצהריים או להזמין אליכם. אמנם החששות שלו הם סביב התפקוד הלימודי שלו, אך עדיין אני מניחה שככל שהוא ירגיש בטוח במקומו, כך החששות ילכו ויפחתו.
ומעבר לכך אפשרו לו לדבר על קשייו ולבטא את החששות שלו, כפי שעשיתם עד כה. עזרו לו גם לשים את הדברים בתוך הקונטקסט הנכון. כלומר אפשר לומר לו לדוגמא שכרגע הוא עוד חושש כי הוא עוד לא מכיר את בית הספר, והוא לא יודע איך המורים יגיבו למצבים שונים. אבל שאתם בטוחים שהוא לאט לאט יכיר יותר ויותר, ויראה שלא מגיבים כמו שהוא חושש. שזה קורה להרבה ילדים כאשר הם עושים שינוי ולא מכירים את בית הספר החדש, אבל שעם הזמן הוא בוודאי ירגיש אחרת. עודדו אותו גם לפנות למורה או אליכם אם הוא נתקל בקושי כלשהו עם אחד המורים או הילדים, כדי שתוכלו לסייע לו להתמודד.
במידה וקושי זה נמשך חשוב לפנות שוב ליועצת ולמורה, כדי שיסייעו במציאת דרכי התמודדות נוספות במסגרת בית הספר.
עינת
