נושא: התמודדות עם מבחנים בכיתת מצטיינים

עינת שלום,

בתי בת ה- 14 מתקשה לאחרונה במבחנים במקצועות הריאליים, למרות ואולי בגלל שהיא ילדה מחוננת הלומדת בכיתת מצטיינים. התחרות בכיתה גבוהה מאוד ולמרות שבמקצועות רבים היא מקבלת ציונים גבוהים ועוברת את המבחנים בהצלחה, במתמטיקה ופיסיקה היא מתיישבת מול טופס הבחינה ואינה מצליחה להתרכז. שלחנו אותה למורה פרטית למתמטיקה שאמרה לנו שהיא מוכשרת ביותר ומבינה את החומר בצורה יוצאת דופן, מה שמאפשר לה להמריא איתה למחוזות אחרים ולעסוק במתמטיקה מתקדמת בהרבה לגילה.
מה עושים? נשמח לסייע לה בכל טיפול שיעזור להתמודד עם הבעיה, כיון שכרגע חוסר ההתמודדות פוגע לה גם בדימוי העצמי.
תודה

איריס

שלום איריס,

אני יכולה להניח שהפער הזה שבתך מגלה מבלבל אתכם ואולי גם בתכם. עצם העובדה שהיא מצטיינת ומחוננת אך עדיין נתקלת בקשיים לימודיים מסוימים, ועצם העובדה שמצליחה מאד בתחומים מסוימים אך פחות באחרים.

מאחר ובתך מצליחה במבחנים אחרים, הייתי מורידה מהפרק אפשרות של חרדת בחינות. כמו כן מאחר והמורה הפרטית למתמטיקה מציינת שהיכולת שלה גבוהה, הייתי מורידה מהפרק אפשרות של קשיי הבנה (ליקוי) בתחום המתמטיקה.

הייתי מציעה אפוא שני דברים:
הראשון, לשוחח עם המורים למתמטיקה ופיזיקה, כדי שיהיו שותפים לקשיים שבתך מתמודדת עמם. אפשר להציע להם שאת אחד המבחנים היא תעשה בבית, או ללא מגבלת זמן בכיתה אחרת בזמן שמתקיים מבחן, כדי לראות האם מתעורר באמת קושי דווקא בסיטואציית המבחן. אפשר גם להציע להם לבחון את יכולותיה באופן אחר, לדוגמא בעבודות בית. פתרון כזה גם יכול להקל במידה וכבר נוצרה אצלה חרדה מסוימת ממבחנים בתחומים אלה, לאור חוסר ההצלחה בעבר.

השני, אני מעלה בזהירות אפשרות של הפרעת קשב וריכוז. ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז מגלים קשיים בתחום המתמטיקה, מאחר והחישובים השונים דורשים להחזיק בזיכרון לקצר טווח הרבה מספרים ותהליכים. היכולת הזו להחזיק בראש באותו רגע פרטים שונים ולעשות עליהם מניפולציות שונות (חישובים שונים) הינה יכולת נמוכה אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז. וכך באמת הרבה פעמים רואים אצל ילדים אלה פער בין הישגיהם בתחומים אחרים לבין הישגיהם בתחום זה, למרות שהם מבינים היטב את החומר.

אציין שפעמים רבות הפרעת קשב וריכוז מתגלה רק בגיל כזה, מאחר ובשנים מוקדמות יותר כאשר החומר פשוט יותר, האינטליגנציה הגבוהה עוזרת להתמודד ולפצות. ואילו כאשר החומר הופך מורכב, אז מתגלה הקושי. כמובן שהפרעת קשב וריכוז אינה מחייבת היפראקטיביות או תזזיתיות יתר, אלא יכולה להתאפיין רק במוסחות מסוימת ובקושי בתחומים לימודיים כאלה.

כמובן שזוהי הערכה מאד זהירה מתוך שמיעה של מעט מאד פרטים, אך עדיין חשוב לי לעלות זאת כאפשרות. חשוב כמובן לבדוק אם במקביל קיימים דברים נוספים כגון מוסחות לעיתים (קושי לשמור על ריכוז כאשר יש יותר מדי רעש בכיתה או פעילות מקבילה).

במידה ולא יחול שינוי לאחר ששוחתם עם המורים ובחנתם אלטרנטיבות שונות בכיתה, ובמידה וששללתם הפרעת קשב וריכוז, אפשר גם לשקול לפנות לטיפול פסיכולוגי. הטיפול יסייע לבחון האם ישנם גם גורמים רגשיים שונים אשר מקשים על בתכם, וכן יסייע בחיזוק בטחונה העצמי.

עינת

ראשית תודה על תשובתך המפורטת מעל ומעבר למה שציפיתי...
חשבתי על אפשרות של הפרעת קשב קלה, בעיקר בגלל בעיות שכחנות וחוסר סדר כרוני. מאידך, הרבה ילדים בגיל ההתבגרות לוקים ב"בלגניזם" ולכן קשה לדעת האם יש קשר בין הדברים.
בכל מקרה ניסינו לשוחח עם אחד המורים ולבודד את הנערה לצורך מבחן במתמטיקה ואכן התוצאות השתפרו במידה נכרת. אולם, לאחר ההתנסות החד פעמית, המורה מסרב לשתף פעולה ולאפשר לילדה להבחן לבד ולכן כרגע זו לא אופציה.

אם אכן מדובר על הפרעת קשב קלה, האם יש מה לעשות שאינו כרוך בטיפול תרופתי? מדובר בילדה הישגית עם יכולות מאוד גבוהות ולא הייתי רוצה להתערב בצורה שעלולה להזיק...

שוב תודה

איריס

היי,

שכחנות וחוסר סדר באמת קשורים גם לגיל ההתבגרות וגם להפרעת קשב... עם זאת בהפרעת קשב יש משהו שהוא מעבר לבחירה ולחוסר תשומת לב לנושא זה של סדר, אלא קושי ממשי בלארגן היטב את הדברים ובלשמור על מקומם. פעמים רבות הדבר מעורר ממש תסכול אך גם קושי לשנות זאת למרות הרצון.

לגבי המורה למתמטיקה – אפשר אולי לשוחח עם היועצת או עם פסיכולוגית בית הספר, כדי לבחון את הדרכים בהן בית הספר יכול ללכת לקראת בתכם כדי לסייע לבטא את הידע שלה בצורה המירבית.

ועצה זו גם מתקשרת לשאלתך האחרונה לגבי מה שניתן לעשות עם הפרעת קשב קלה. החלק של חוסר הסדר הוא קל יותר להתמודדות ללא טיפול תרופתי, מאחר והדבר דורש אסטרטגיות התנהגותיות שונות (כמו הקפדה על 5 דק' ארגון בסוף כל יום, סידור ראשוני שמקל על שמירתו וכד'). החלק הקשה יותר הוא זה שקשור למוסחות.

הטיפול התרופתי נועד לסייע בהתמודדות עם המוסחות, על ידי כך שהוא "מעורר" את הפעילות המוחית ובכך מונע את "חיפוש הגירויים" שמוביל למוסחות. בניגוד להקפדה על סדר, קשה להתאמן על היכולת הזו של מיקוד בדבר אחד ומניעת מוסחות. מה שכן ניתן לעשות הוא צמצום המסיחים, וזה על ידי יצירת סביבה נטולת גירויים. אולם זה קשה מאד בכיתה (כפי שבתך חוותה בעת המבחנים), ופעמים רבות גם קשה בבית, שכן זה דורש להסיר מסיחים חיצוניים (כמו דרישה מבני הבית שישמרו על שקט רב) וגם מסיחים פנימיים (כמו הצורך לשוטט מדי פעם באינטרנט מדי פעם במקום ללמוד באופן רציף). לכן יתכן שהטיפול התרופתי יהיה בכל זאת הפתרון המיטבי.

הייתי מציעה לכם לגשת לפסיכיאטר ילדים או לנוירולוג ילדים, שהם הגורמים המקצועיים שמאבחנים הפרעת קשב וריכוז. ראשית כדי לוודא שזו באמת האבחנה, ושנית כדי לשמוע לעומק על משמעות הטיפול התרופתי, לחיוב ולשלילה. לרוב, כאשר באמת יש צורך בתרופה, התועלת שמתבטאת בשיפור היכולות, גדולה מהנזק שהוא בעיקרו תופעות לוואי שונות. אולם זה בוודאי מאד סובייקטיבי, ולכן כדאי להתייעץ עם הגורמים המקצועיים.

עינת