שלום לך,
אני אפתח בלציין שאי אפשר להתייחס לנושא באופן כללי. כדי לענות על השאלה הזו באופן שיהיה מתאים ביותר לבנות, צריך להכיר אותן ולהכיר היטב את ההיסטוריה המשפחתית. זה חשוב כדי לדעת את מידת ההבנה שלהן את מה שקרה, וכן את היכולת הרגשית שלהן להתמודד עם הידיעה. כמו כן חשוב לדעת מה יכולותיה של האמא לתווך להן ולהסביר להן את הדברים.
לפעמים הורים מסוגלים להיות "בנעליים של הילדים", כלומר להצליח להעביר להם את הדברים באופן שהכי נכון להם כרגע. ולעיתים, מסיבות שונות, זה לא מתאפשר להם ומה שעובר לילדים זה העמדה של ההורה. כך גם במקרה הזה, אינני יודעת אם האמא מסוגלת לספק לילדות הסבר שיהיה נכון עבורן בשלב זה, או שמסיבותיה (כמו למשל כעס מאד גדול על האב וטעינות רבה כלפיו), תחושותיה עוברות אל הבנות בכל מקרה.
אנסה בכל זאת לתת לציין מה חשוב כרגע. בעיניי ההסבר לבנות צריך להכיל שני דברים מרכזיים:
הראשון – את האמירה שאבא לא יחזור, אבל רק אם אכן ישנה וודאות שכך יהיה. אם אין וודאות כזו, חשוב לא לומר זאת, אלא רק לציין שנסע להמון זמן ולא ברור מתי יחזור (אפשר לומר למשל שנסע לכמה שנים, ובהמשך כאשר כבר יגדלו לספר יותר).
השני – למרות העבר הקשה ממה שכתבת, חשוב עדיין עבור לצמצם עבור הבנות את חווית הנטישה. כאשר הן יגדלו הן ילמדו יותר ויבינו יותר, לגבי מי היה אביהם. אך בגיל זה הן עדיין זקוקות לידיעה שאבא כן אהב אותן ושאכפת לו מהן. כלומר עדיין זקוקות לשימור דמות אב חיובית, חרף כל מה שהיה. לכן בשלב זה לא הייתי אומרת להן שאבא החליט לעזוב את המשפחה לתמיד, אלא הייתי אומרת שאבא עבר לגור במדינה אחרת שקוראים לה רוסיה. אפשר להוסיף שלא יודעים את הכתובת שלו ואת הטלפון, ולכן כרגע אין קשר איתו.
את שאר הפרטים חשוב לספק כאשר הן יעלו מהילדות. כלומר כאשר הילדות ישאלו שאלות נוספות, סימן שהן מוכנות רגשית לשמוע עוד פרטים, ואז אפשר להוסיף עוד מידע בהדרגה, בהתאם לגיל.
עזיבה של אב היא דבר שמאד מורכב לילדים להתמודד איתו. לכן, כדי שהאם תדע ללוות את הילדות סביב שאלה זו בצורה הטובה ביותר, ובכלל עם העדרו של האב, הייתי מציעה שהיא תפנה למספר פגישות של הדרכת הורים. כך, בשיחה מעמיקה יותר, גם אפשר יהיה למצוא את ההסבר שהכי נכון לבנות, לאחר שמכירים אותן.
עינת
