שלום לך,
את מתארת הרבה קשיים – קשיים גם בבית וגם בבית הספר, בקבלת סמכות ובוויסות של תחושותיו ושל ההתנהגות. מעבר לרצון לעורר בו שוב מוטיבציה ללכת לבית הספר, חשוב כמובן לעזור לו עם הקשיים השונים, שכן לקראת גיל ההתבגרות שבו מתעצם הרצון להחליט לבד, הם עשויים להתגבר.
נשמע מדברייך שבבית הצלחתם לעשות שינוי מסוים בעזרת הדרכת ההורים. זה חשוב מאד! נראה שדרך עמדה יותר מקשיבה שלכם, האווירה השתפרה. כלומר הוא חש בעמדה האחרת ומגיב לכך באופן שונה ממה שהגיב פעם. אני תוהה לכן האם ניתן לעשות משהו דומה בבית הספר. האם לדוגמא את יכולה לשוחח עם המחנכת ועם היועצת ופסיכולוגית בית הספר, ולראות כיצד הם יכולים גם כן לגלות יותר הקשבה וסבלנות כלפיו, ומוכנות ללכת לקראתו על מנת לגייס מחדש את המוטיבציה שלו.
כלומר, צריך ממש להכין תכנית מסודרת עם צוות בית הספר. תכנית שמצד אחד יהיה כתוב בה מה הדרישות שכן תציבו בפניו בתקופה זו (אפשר למשל להתחיל מלדרוש הקשבה בכיתה ושיעורי בית, ורק בהמשך להוסיף גם מבחנים), ומצד שני להקדיש חשיבה לאופן בו המחנכת והיועצת יכולות לחזק אותו על מאמציו, על יכולותיו וכד'.
דבר חשוב שצריך להבין, אתם כהורים וכן צוות בית הספר, הוא מדוע יש לו מוטיבציה נמוכה ללכת לבית הספר. מה לא טוב לו שם? האם הוא אינו מסתדר חברתית? האם הוא מתקשה לימודית? האם יש דבר אחר אשר מטריד אותו? הבירור הראשוני הזה הוא חשוב מאד כדי לדעת כיצד ניתן להתחיל ולסייע לו.
בנוסף, ציינת שהדבר שמעניין אותו יותר מכל הוא משחק המחשב. אני חושבת שאפשר להשתמש במשחק כגורם שיעודד אותו ללכת לבית הספר. כלומר אני מעלה אפשרות לקשור בין הדברים, ולומר לו שרק כאשר הוא הולך לבית הספר וישתתף בשיעורים / יעשה שיעורי בית וכד', רק אז הוא יוכל לשחק במשחק הזה.
הביאו שאלות אלה להדרכת ההורים שאתם הולכים אליה, גם כדי לחשוב יותר לעומק מתוך ההכרות אתכם ועם בנכם על התערבויות נוספות אפשרויות, וגם כדי לשקול האם יש צורך שגם בנכם יתחיל בטיפול פסיכולוגי.
עינת
