שלום לך,
כדי לסייע לכם ולבתכם, חשוב לנסות ולהבין מדוע היא מרגישה פחות בטוחה. עם זאת חשוב לזכור שגם באופן טבעי מידת הביטחון של ילדים עשויה להשתנות (לעלות או לרדת) ככל שההבנה שלהם משתנה.
כך למשל, ילד מסוים בגיל שנתיים יכול להשתתף בקלות במסיבות, ואף לרקוד מול כולם כאשר משמיעים שיר, כי הוא פשוט סקרן ונהנה. ולעומת זאת אותו הילד בגיל שלוש עשוי פתאום להתבייש במסיבות, מאחר והוא מבין שאם הוא ירקוד מול כולם אז בעצם כולם מסתכלים עליו וזה פחות נעים לו. באותו אופן ילד בן שנתיים יכול להסתובב בקלות בבית, ופתאום בגיל שלוש הוא עשוי לפחד, כי הוא שמע בגן שמדברים על מפלצות, או ראה תכנית בטלוויזיה שיש בה מפלצות, ופתאום הוא חושש שאולי יש מפלצות גם בחדר שלו. בהמשך, כשיגדל עוד קצת, יבין שאין דבר כזה מפלצות והפחד יחלוף.
כך שהדבר הראשון זה להבין שזה בהחלט יכול לקרות. הדבר השני הוא לבדוק בכל זאת ממה בתכם פוחדת. האם אתם יודעים מדוע היא חוששת לגשת לבד לחדרה? האם היא פוחדת ממשהו מסוים? חשוב לנסות ולשוחח איתה על זה.
ובכל אופן, אני מציעה שפשוט תתנו לה את התמיכה שהיא צריכה. כלומר, היכנסו איתה לחדר שלה, כדי שהיא תוכל להרגיש דרככם בטוחה. כאשר אתם מלווים אותה אתם יכולים להתייחס לכמה כיף להיכנס לחדר הנחמד שלה, ולפגוש את כל הצעצועים שלה או כל דבר אחר. דרך הביטחון שלכם היא תחוש גם כן ביטחון בהדרגה.
לגבי הביישנות, יש לא מעט ילדים שעוברים את השלב הזה. מתביישים למשל באירועים משפחתיים או במסיבות בגן. לכן חשוב שלא תלחצו עליה לשתף פעולה. אפשרו לה להשתתף בקצב שלה ובהתאם למה שמתאים לה. ככל שתהיה לה תחושה נוחה ותחושה של שליטה, כך בהדרגה היא תשתתף יותר. אפשר כמובן לנסות ולעודד אותה בעדינות, וכן לעשות דברים יחד איתה כדי שתחוש בטוחה.
עינת
