שלום לך,
את מתארת שלקראת שנת הלילה עולים הרבה פחדים שונים או כאבי גוף שונים. מאחר וזה לא פחד אחד ממוקד, אלא דברים שונים, נראה שהמשותף לכל אלה הוא הפחד מלהיות לבד. כלומר שבתך אינה חשה מספיק בטוחה להירדם בחדרה לבד.
האם זה היה כך מאז ומתמיד, או האם זה חשש שהתחיל לאחרונה? אם זה התחיל לאחרונה זה יהיה חשוב להבין ממתי, כדי לראות אם ניתן מתוך זה ללמוד מה ערער את הביטחון שלה. לעיתים זה עשוי להיות דבר מפחיד שנחשפה אליו (כמו סרט מפחיד), לעיתים זה יכול להיות שינויים שמערערים את תחושת הביטחון (שינויים כלשהם בבית, לידת אח, מעבר דירה, התחלה של מסגרת לימודית חדשה וכד').
בנוסף חשוב להבין האם ישנם דברים נוספים בהם היא מתקשה מלבד השינה? האם היא מגלה חוסר ביטחון להיות בחדרה לבד גם לאורך היום? האם קשה לה יותר חברתית או לימודית? האם מצב הרוח שלה השתנה?
הייתי מציעה שני דברים:
לגבי השינה – למרות שעדיין לא ברור הגורם שמעורר בה חשש, הדבר החשוב הוא לסייע לה להרגיש בטוחה בזמן ההליכה לשינה. לכן אני מציעה לאפשר לה את הנוכחות המרגיעה שלכם. כלומר תהיו לצדה כאשר היא נכנסת למיטה. יתכן ובלילות הראשונים ממש תהיו לידה (למשל בכסא בחדר) עד שנרדמת. לאחר מכן צמצמו בהדרגה את הנוכחות שלכם. אפשר למשל לצאת מדי פעם לשתי דקות ולחזור. או בהמשך לומר שאתם קרובים לחדר ומדי כמה דקות תכנסו ללטף אותה. העיקרון המנחה הוא לאפשר לה את הנוכחות המרגיעה שלכם, וככל שהיא מרגישה בטוחה יותר אפשר לצמצם את הנוכחות שלכם. אפשר גם להפנות את תשומת ליבה לכך שהכל בסדר. אתם בבית, קרובים אליה וכד'.
הדבר השני נוגע לתחושת חוסר הביטחון שלה – במידה וקשיי השינה לא יחלפו תוך מספר שבועות, ובמידה ואתם מרגישים שקיימים גם חששות נוספים, או שתחושת חוסר הביטחון מקשה עליה גם בתחומים נוספים (למשל בתחום החברתי, או בתחושת היכולת שלה), הייתי מציעה לכם לפנות לפסיכולוג או פסיכולוגית ילדים. טיפול יאפשר להבין יותר לעומק את הפחדים והחששות, ויסייע לה לחזק בהדרגה את הביטחון העצמי. כמו כן טיפול ייתן לכם הבנות וכלים נוספים לסייע לבתכם.
עינת