שלום לך,
פחד שמתעורר מסרטים הוא דבר נפוץ, גם בגילאים אלו, שבהם יש ירידה בפחדים בהשוואה לגילאים צעירים יותר. ואכן נשמע שבתך מפוחדת.
אני מציעה תחילה לשוחח איתה בהרחבה על הבובה. לשמוע ממנה ממה היא מפחדת, כלומר מה היא מדמיינת, מה היא חוששת שיקרה. ובהחלט יתכן שכבר עשיתם זאת. הדיבור על הפחד, והשיתוף בו מישהו אחר, מסייע לשחרר משהו מעוצמת הפחד.
גם הידיעה שאחרים מבינים אותה היא חשובה. כלומר, למרות שאתם לא פוחדים כמוה, ולמרות שאתם בטוחים בכך שאין ממנה לפחד, ובייחוד לא ממשהו דמיוני, עדיין – האמירה שאתם רואים עד כמה היא פוחדת, היא חשובה. זה יעזור לה לחוש שהיא לא לבד עם הפחדים שלה.
הייתי מציעה שהעזרה שלכם לא תהיה בכך שהיא תגיע למיטה שלכם. שכן זה מעביר את המסר שהחדר שלה לא בטוח, ורק במיטה של אבא ואמא, קרוב אליכם, היא בטוחה. לכן אני מציעה לעשות שינוי ולבוא ולהרגיע אותה במיטה שלה. כלומר התחילו את הערב כך שאתם נוכחים לידה - או ממש נמצאים בחדר לידה, או נכנסים מדי פעם (ובאמת נכנסים כל כמה דקות), כדי ללטף וכדי לומר עוד מילה מרגיעה. כך היא תשוב לחוש בהדרגה ביטחון במיטה שלה ובחדר שלה. עשו כך גם כאשר היא מתעוררת בלילה, למרות שהדבר לא נוח. אני מניחה שלאחר תקופה היא תקום פחות.
האם היא עסוקה בפחדים אלה גם ביום או רק בלילה? מרבית הפחדים מסוג זה מגיעים בלילה, כאשר העמימות של החושך גורמת לכך שהחפצים של החדר נראים פחות ברורים ולכן תחושת הביטחון יורדת. אפשר אגב, גם להציע לה לישון עם אור קטן שיישאר דלוק כל הלילה, עד אשר הפחדים יחלפו.
במידה והפחד לא יפחת בהדרגה, אני מציעה לכם לפנות לטיפול פסיכולוגי, אשר יאפשר עיבוד נוסף לפחדים ולחוויית חוסר הביטחון שלה, וכן יסייע לראות האם ישנם דברים נוספים אשר תורמים לתחושה זו שלה.
עינת
