שלום לך,
נשמע שלא קל לבנך, הוא כועס הרבה בבית ומתעצבן מדברים קטנים, וגם בבית הספר ישנן בעיות התנהגות מסוימות. ישנם גם דברים חיוביים רבים שציינת (וזה חשוב!), אך באופן טבעי הקשיים תופסים מקום רב.
כדי לעזור לו צריך לדעת מהיכן נובעים הקשיים. יכולות להיות סיבות שונות לכך -
אפשרות אחת הינה הפרעת קשב וריכוז אשר מובילה לתגובות אימפולסיביות, לחוויה של הרבה דברים ככאלה שמציקים לו וכן הפטפוטים בשיעורים שכנראה משעממים אותו במידה מסוימת. אגב, זה לא סותר את היותו מצטיין בלימודים. עם זאת זו כמובן השערה שמתבססת על אינפורמציה מעטה, כך שיתכן שהיא לא נכונה.
אפשרות נוספת הינה קושי בוויסות רגשי – אשר מוביל לתגובות עם עוצמה גבוהה וכן לשינויים תדירים במצב הרוח. המשמעות של זה הינה שדברים שונים מתסכלים אותו מהר, ולכן הוא מגיב בעוצמה.
כך או כך, נראה שיש פער בין האופן שבו הוא חווה דברים, לבין האופן שבו אחרים חווים אותם. אני מניחה שזה מייצר לא מעט ריבים או וויכוחים בינו לבין האחים שלו או בינו לבינכם. לכן חשוב ככל שניתן לנסות ולראות את הדברים גם מנקודת מבטו. כלומר לקחת בחשבון שהוא מפרש דברים אחרת, וכך מנקודת מבט זו יתכן שיהיה ברור יותר מדוע הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג.
בנוסף, הייתי מציעה לכם לפנות להתייעצות עם פסיכולוג או פסיכולוגית ילדים. מטרה חשובה הינה לעשות הערכה נכונה של מקור הקשיים. במפגש כזה תוכלו לספר בהרחבה על מה שקורה כיום, על איך הוא היה בשנים הראשונות לחייו, על הקשרים המשפחתיים, על המקומות שקשים לו ועל המקומות שהוא מצליח בהם. מתוך כך תיווצר תמונה מעמיקה יותר לגביו, אשר ממנה ניתן יהיה לחשוב על ההתערבות המתאימה.
עינת
