שלום לך,
פחדים בגלל סרטים הם דבר שכיח בגילאים האלה. באותו הרגע שצופים בסרט יש סקרנות לראות מה יקרה שגורמת להמשיך לצפות, למרות שמתחיל הפחד. ובנוסף, הפחד עדיין לא גבוה, מאחר וצופים בסרט באור יום וכן עם ילדים נוספים. אך לאחר מכן כצפוי, כאשר נמצאים בחושך והכל הופך להיות פחות ברור ומרגיש פחות בטוח, אז הפחדים גוברים.
מרבית הפחדים עוברים לבד לאחר כמה זמן, אבל מובן מאד הצורך לעזור לו להרגיש פחות מפוחד כרגע. הייתי מציעה לכם פשוט להיות איתו יחד מול הפחדים שלו. כלומר לתקופה מסוימת פשוט לאפשר לו את התמיכה שלכם. כך, דרך הנוכחות המרגיעה שלכם הוא ישוב לרכוש ביטחון חזרה.
כך לדוגמא, לגבי העלייה לקומה השנייה. אם הוא יידרש לעשות זאת לבד, או שהוא ימנע מכך (וכך לא ילמד שבטוח למעלה) או שיעשה זאת לבד במהירות ובפחד, וכך עדיין יחוש שמסוכן למעלה. בנוסף דרישה כזו תגרום לו לחוש שלא מבינים אותו. לעומת זאת, אם תלוו אותה לקומה השנייה, הוא יחוש בטוח וילמד לראות עם הזמן שבעצם הכל בסדר ולא קרה כלום והוא לא פגש ברוח או בכל דבר אחר. באופן דומה אפשר לפתוח את התריס ולהביט איתו החוצה. כלומר להסתכל איתו יחד בחושך שבחוץ כדי שלא ימנע מכך, וכדי שיראה כאשר הוא ביחד אתכם, שזה בעצם בסדר. כמובן רק אם הוא מסכים לכך. אני לא מציעה לעשות משהו שכרגע מעורר בו התנגדות.
עם הזמן ככל שתרגישו שהוא חש בטוח יותר, צמצמו בהדרגה את הנוכחות שלכם. למשל תעלו איתו למעלה, אבל כבר לא תכנסו איתו לחדר שלו, אלא תהיו במקום אחר בקומה השנייה, וכד'. לגבי החושך בחדר, אפשר להציע לו ללכת לישון עם מנורה קטנה דלוקה, או עם אור במסדרון, כדי שירגיש בטוח.
דבר אחרון, נצלו את ההזדמנות הזו כדי להסביר לו לעתיד, שבמידה ושוב יקרינו סרטונים שהוא חושב שהוא עשוי לפחד מהם, שיימנע מכך. כלומר בעצם למדו אותו לשים את הגבולות שנכונים לו. הוא לא יכול היה לדעת זאת קודם לכן, אך כעת אפשר ללמוד מניסיון זה .
עינת
