שלום לך,
אני מתארת לעצמי שישנה דאגה רבה בתקופה זו, ושהשאלות המרכזיות שעולות הינן כיצד ניתן להבין את השינוי בהתנהגות של בתך ובתפקוד הלימודי שלה, וכיצד ניתן לעזור לה.
לעיתים הפרעת קשב וריכוז מאובחנת רק בחטיבת הביניים או בתיכון. הדבר עשוי לקרות במקרים בהם ישנה אינטליגנציה גבוהה או יכולת לימודית טובה, אשר מפצות על הפרעת הקשב והריכוז. וכך למרות שקיימת הפרעה, היכולות הטובות האחרות מביאות לתפקוד לימודי תקין. אולם כאשר ילדים אלה מגיעים לחטיבת הביניים והתיכון, הפיצוי הזה כבר לא מצליח להתקיים, מאחר והיקף החומר והמורכבות שלו גדלים. וכך, בעוד שהם הצליחו למצוא דרכים "להסתדר" למרות הקושי בשנים הראשונות, בשנים המאוחרות של בית הספר זה כבר לא מתאפשר, ואז עולים לראשונה הקשיים. או שהם כבר היו מעט קודם אך כעת עולים בעוצמה גבוהה יותר.
אפשרות אחרת לנסיגה בתפקוד היא על רקע גורם רגשי. כלומר שמשהו מטריד את בתך, ולכן חל שינוי בהתנהגות שלה וגם ביכולת הלימודית שלה. לא כתבת על כך, כך שאינני יכולה להעלות השערות בעניין, אך באופן כללי אומר שתקופות בהן יש דכדוך מתמשך, או חרדה מדבר כלשהו, או קשיים שונים (כמו קשיים חברתיים, קשיים משפחתיים, קשיים לימודיים) יכולות להשפיע מאד על התפקוד. כך שחשוב שתנסו לחשוב ולראות במה מתבטאים השינויים בהתנהגות, והאם אתם יכולים לחשוב על מה קרה בתקופה האחרונה. דברים חשובים שכדאי לשים לב הם מה מצב הרוח של בתך, כיצד היא ישנה, כיצד היא אוכלת, האם יש לה קשרים חברתיים טובים, האם היא מתוסכלת בלימודים וכד'.
לאור התלונה של המורים על חוסר קשב ורוגע בשיעור, הייתי מציעה שתערכו אבחון של הפרעת קשב וריכוז. הדבר ייתן לכם מענה על השאלה המרכזית הזו שמעסיקה אתכם, ובהחלט חשוב לערוך בירור. שכן, במידה ותתגלה הפרעת קשב וריכוז, חשוב יהיה לתת לה מענה, בייחוד לקראת התקופה המשמעותית של הבגרויות.
לעומת זאת במידה ולא תתגלה הפרעת קשב וריכוז באבחון, הייתי מציעה שתפנו לטיפול פסיכולוגי, שכן חשוב להבין את הרקע לנסיגה ההתנהגותית והלימודית, וכן חשוב להצליח לתת לה מענה. גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב שצופן בתוכו אתגרים רגשיים רבים, כך שנכון שתהיה לה ולכם תמיכה וליווי, שיאפשרו לה לשוב לתפקוד הקודם שלה.
עינת
