שלום לך,
עבר זמן מאז ששאלת את שאלתך, ובינתיים אולי זה כבר לא רלבנטי. ובכל זאת...
נראה שחשת שמה שנכון עבור בנך הוא שתהיי נוכחת בחדר. זו היתה הדרך שבה הוא חש רגוע, וקשה היה לו לקבל כל פתרון אחר. יתכן שבתקופה אחרת הוא היה יכול להיעזר גם בדרך אחרת, אך בתקופה זו בה גם קיימת התמודדות עם אחות חדשה, הנוכחות שלך אכן חשובה לו.
לכן אני רוצה לחזק ולומר שנראה שנכון שתהיי נוכחת בחדר, כדי להחזיר לו בדרך זו את תחושת הביטחון. עם זאת, אין ספק שזה מורכב כשאת צריכה לתמרן עם תינוקת קטנה. הייתי מציעה לכן לנסות להתאים בגמישות את שעת ההרדמה שלו לשעת הרגיעה / שינה של התינוקת במידת האפשר. כמו כן, נסי בהדרגה לצמצם את נוכחותך בחדר. כלומר, מהמצב הקיים היום בו את נוכחת בכל זמן ההירדמות, נסי בהדרגה לצמצם את הזמן הזה. לדוגמא לומר מדי כמה דקות שאת יוצאת לכמה דקות להרגיע את התינוקת, או לעשות משהו אחר, ואכן לחזור. או להיות איתה ממש מחוץ לחדרו וכד'. כך ההתאמנות וההתרגלות למצב בו הוא לבד, הם דרך נוכחות שלך עמו.
בנוסף, במידה ונראה כי הוא מחפש בתקופה זו את תשומת ליבך ונוכחותך, חשוב גם לאורך היום, במידת האפשר, לפנות זמן שהוא "אחד על אחד" איתו. גם אם זה זמן קצר, עדיין יש בכך חוויה משמעותית של להיות איתך (או עם אביו) כפי שהיה לפני שנולדה אחותו.
עינת
