שלום לך,
חשוב בשלב הראשון להבין יותר את תחושת הקושי בהתמודדות עם מגע של מים בה (או חול בים). האם זה האם זה גועל? האם התחושה לא נעימה לה בגוף? האם היא חוששת מלהיות מלוכלכת? התשובה לשאלות אלה, תעזור להבין את המענה הדרוש.
אם לדוגמא חשוב לה להיות נקייה, כי "התלכלכות זה לא טוב", אז טוב יהיה להעביר לה מסרים אחרים, שזה בסדר להיות גם עם קצת לכלוך. לא חייבים להתנקות וכד'. וכך גם להקפיד במצבים שונים לאפשר את זה שהיא תישאר עם לכלוך מסוים. אפשר גם לשחק עם בובה (שניתן לרחוץ לאחר מכן) במשחק כזה שמלכלכים אותה מעט (מים, חול, אוכל), ואז אפשר לדבר במשחק על התחושות של הבובה (האם זה נעים לה? מפריע לה?) ולהעלות אפשרות שזה שזה גם כיף להתכלכך.
אם התחושה בגוף אינה נעימה לה, יתכן ומדובר בקושי מסוים בוויסות חושי. עם זאת, היא לא נמנעת ממגע עם מים או עם חול, כך שלא נראה שהמגע עצמו אינו נעים לה באופן כללי, אלא רק במצבים מסוימים.
כמו כן מתוך הדוגמאות שכתבת, נראה שכאשר הדברים הם בשליטה שלה ובבחירה שלה (מקלחת, משחק בחוף הים) אז המגע עם החומרים השונים אינו מפריע לה. אך כאשר הדברים אינם בשליטתה (מעט מים מהידיים הרטובות שלך, או מספר גרגרי חול מחוף הים).
יתכן גם והיא נעשית מודעת יותר לתחושות הגופניות שלה, ומגיבה עם יותר ערנות לכך, דבר שעשוי לחלוף.
לסיכום, נסו להעביר לה מסרים "משחררים" וכן המשך חשיפה, כפי שכתבת שהתחלת לעשות. זה חשוב מאד. עם זאת חשוב לעשות זאת במידה מתאימה, ולא במידה שמאתגרת אותה יתר על המידה ואז גורמת לה להימנעות.
במידה וההימנעות הולכת וגוברת או מתרחבת לתחומים נוספים, הייתי פונה להתייעצות עם פסיכולוג, כדי להבין האם הקושי הוא רגשי (כמו חרדה כלשהי הקשורה לניקיון) או חושי (קושי בוויסות חושי).
עינת
